האימון חד- פעמי, בן 3 שעות ומועבר על ידי אושר רובין מטפל נשימה נכונה מומחה.
האימון מבוסס על עשרות מחקרים. 20 מחקרים מפורטים בדף זה, בקרוב יועלו נוספים.
המפגש מתאים גם לאוכלוסיה המבוגרת וגם לסובלים ממחלות כרוניות (מחלות רקע לעניין הקורונה) ולכול מי שחושש מהקורונה.
** 12 עובדות מצילות חיים על נשימה חיסונית **
נציג עובדות שרובנו עדיין לא מכירים ולא מיישמים. עובדות מבוססות ממצאי עשרות מחקרים מדעיים, שמשפיעות באופן ניכר על רמת החיסון הטבעי, הבריאות, איכות החיים והחיוניות שלנו בכול רגע ורגע.
**נבנה יחד אימון יומיומי ליישום נשימה נכונה ומיטיבה**
* נערוך אבחון עצמי.
* נתרגל יחד נשימת עומק נכונה, שמכוונת להפגת מתח וגורמת לעיסוי עומק של האיברים הפנימיים החיוניים. נשימה שעשויה לשחרר גב תפוס וכואב.
* נציג את 4 קווי ההגנה היעילים בהפחתת הסיכון להידבק בקורונה, הקלה על ההתמודדות על סיבוכי המחלה, הוספת רוגע והורדת ה- PH (לבסיסי), שיפור איכות השינה.
עד כמה הנשימה חיונית לבריאות?
הנשימה אחראית על 95% ממשק האנרגיה שלנו, זהו משק החיות והבריאות! התרגול שנעשה חיוני לאיכות החיים ולתהליכי הבראה ושיקום. גופנו בנוי מ- 97% תוצרי נשימה ואבני בניין שמקורם בנשימה! חמצן, פחמן, מימן, חנקן. שאר היסודות מהווים כ- 3% בלבד [לא כולל מים].
תשעה מכול 10 נושמים באופן לא מיטבי ולכן סובלים מבעיות ומגבלות- היפוקסיה, היפרונטילציה. רבע מתוכם יפתחו מחלות כרוניות, אלרגיות, נטייה לאף סתום וסינוסיטיס.
איכות הנשימה נקבעת על ידי שיעור (אחוז) החמצן הנספג בתאים. מדד זה הוא המדד החיוני לבריאות ולאיכות החיים.
כאשר אחוז החמצן גדול מ- 50% הנשימה נחשבת איכותית ותורמת משמעותית להבראה ושיקום. איכות הנשימה נחשבת ירודה מתחת ל- 30% וזהו מצב פתולוגי של חוסר חמצן בתאי הגוף/ הרקמות (היפוקסיה Hypoxia).
היפוקסיה מקדמת מחלות כרוניות, איכות השינה נפגעת, כתוצאה מכך נוצרת פגיעה בחוסן הנפשי, אפילו החשק להתעמל ולאכול ירקות טריים פוחת.
עם השנים נפח הריאות פוחת. כתוצאה מנפח הריאות הקטן, הסרעפת נוטה להתקצר ולעלות לתוך בית החזה.
בנוסף, ממצאי מחקרים מראים כי בעלי מחלות כרוניות (מחלות רקע) נושמים כמות גדולה פי 2.5 מהאדם הממוצע הבריא. מצב שיוצר לחץ ורדיפה אחרי הנשימה הבא.
נשימת עומק מלאה ואיטית מאכלסת את החלק התחתון של הריאות. החלק התחתון של הריאות מקבל פי 6-7 אספקת דם עשירה, בנוסף לאימון השרירים והעיסוי הפנימי הנהדר לאיברים הפנימיים החיוניים המשתתפים בנשימה נכונה.
לנשימה נכונה השפעה מוכחת על ייצוב קצב הלב, הורדת לחץ הדם, העלאת סף הכאב בחולי פיברומיאלגיה, איזון ותפקוד בלוטת התריס, פתרון לדום- נשימה (sleep apnea) ממצאי מחקרים מוסיפים עוד ועוד השפעות מיטיבות בתחומים נוספים.
עובדות נהדרות נוספות יוצגו במפגש, איך בכול זאת אנחנו נדבקים בנגיפים? מתי כן נכון לנשום מהפה? ואיך נכון לנשום במהלך פעילות גופנית.
יש דרך טבעית ונהדרת להישאר בחיים עם הקורונה! במפגש נלמד ונתרגל:
☙ נשימה יעילה ונכונה מתחת למסיכה!
☙ איך להפחית את הסיכון להידבק בקורונה.
☙ איך להירפא מהקורונה ביתר קלות!
☙ איך להימנע מהסתבכויות הקורונה (COVID-19).
בנוסף כבונוס-
☙ איך לשפר את הכושר הגופני, החיוניות והבריאות.
☙ שיפור איכות השינה והפחתת הנחירות.
☙ הקלה והתמודדות עם מחלות כרוניות.
רובנו נוטים להמעיט בחשיבות האף כאיבר הנשימה. אנטומית האף הוא איבר משוכלל, מעודן ובעל מורכבות פי כמה מאשר הפה.
מעברי האף [כולל הגתות] קטנים מאשר הפה [כולל החיך] ותפקידם להגן עלינו ביעילות מפני מזיקים וזיהומים, לחמם את האויר [או לקרר] בקרבה גבוהה לטמפרטורת הגוף ולהוסיף לחות עד ל- 97% ומעלה- הכול ליעילות תפקוד הריאות!
נמצא כי כאשר האף נפגע, לדוגמא בתופעת "האף החלול", רמת הפגיעה כאיכות החיים ניכרת ודומה לפגיעה שמרגיש חולה לב!
9 מכול 10 אנשים נושאים הרגלי נשימה שפוגעים בבריאותם.
דוגמאות להרגלים מזיקים הם נשימת חזה, נשימת פה ונשימה שגורמת להיפרונטילציה כמו נשימה מהירה מדי. כל אלו גורמים לירידת רמות החמצן הנספג בתאים ומקדמות מחלות כרוניות.
מכיון וסגנון הנשימה מושרש בנו היטב, ובגלל אמונות מוטעות קשה לנו לאבחן את עצמנו.
מחקרים רבים מצביעים על כך שהחולים במחלות הבאות נושמים פי 2.5 כמות אויר מהכמות הממוצעת שנושם אדם בריא: ברונכיטיס, אסטמה, סינוסיטיס כרוני, דום- נשימה, מחלות לב, סכרת, סרטן, מחלת הריאות COPD, יתר לחץ דם ריאתי Pulm hypertension.
אדם בריא נושם בממוצע 6-7 ליטר אויר בדקה, אדם חולה 15 ליטר ומעלה [במקטע הבא הפנייה למחקרים].
רמת החמצן הנספג בתאים הדרוש כתנאי לריפוי והבראה: מעל 50%, רמה מקדמת מחלות כרוניות: מתחת ל- 30% [ראה פירוט בסיכום המחקרים].
מחקרים שבממצאים נמצא קשר בין כמות אוויר מוגדלת לבין המחלה:
1. מחלת לב [כשל לבבי כרוני]: 15 (+-2) ליטר/דקה, 15נבדקים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11744124/
2. מחלת לב [כשל לבבי כרוני]: 16 (+-2) ליטר/דקה, 11 נבדקים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10669670/
3. מחלת לב [כשל לבבי כרוני]: 12 (+-3) ליטר/דקה, 132 נבדקים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9792581/
4. חולי סרטן. 12 (+-2) ליטר/דקה, 40 נבדקים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17975124/
5. חולי סכרת. 12 (+-2) ליטר/דקה, 40 נבדקים. 12-17 ליטר/דקה, 26 נבדקים. בנוסף בהפרעת שינה ודום- נשימה.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14582920/
6. חולי סכרת. 15 (+-2) ליטר/דקה, 45 נבדקים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11181597/
7. חולי אסתמה. 13 (+-2) ליטר/דקה, 16 נבדקים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15175176/
8. חולי אסתמה. 14 (+-2) ליטר/דקה, 39 נבדקים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9887897/
9. מחלת ריאות COPD. ממצאים 14 (+-2) ליטר/דקה, 12 נבדקים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15234959/
10. מחלת ריאות COPD. ממצאים 12 (+-2) ליטר/דקה, 10 נבדקים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11401887
11. מחלת ריאות COPD. ממצאים 14 (+-2) ליטר/דקה, 3 נבדקים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2495905
12. דום- נשימה Sleep apnea. ממצאים 15 (+-2) ליטר/דקה, 20 נבדקים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7664851
13. לייפת כיסתית Cystic fibrosis. ממצאים 15 (+-2) ליטר/דקה, 15 נבדקים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16377261
מחקרים נוספים Cystic fibrosis:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2347215
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10232630
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16793982
14. הפרעת פאניקה Panic disorder. ממצאים 12 (+-5) ליטר/דקה, 12 נבדקים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3141944
15. הפרעה דו- קוטבית Bipolar disorder. ממצאים 11 (+-2) ליטר/דקה, 16 נבדקים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17007935
מומלץ לקבוע מפגש אישי לאבחון איכות הנשימה. הנשימה חיונית לאיכות החיים יותר מכפי שנדמה, ומכיון וסגנון הנשימה מושרש בנו היטב, ובגלל אמונות מוטעות קשה לנו לאבחן את עצמנו.
אם את.ה או ילדך סובל ממחלה כרונית אלרגיות או אף סתום, ניתן לקבוע מפגש לטיפול, ייעוץ ותרגול. רצוי גם לקבוע ליווי לטווח ארוך במפגש חודשי לאחר גמילה מעישון.
האבחון כולל בניית תוכנית טיפול להתאמה אישית של תרגול המתאים לך ולהתקדמות הדרגתית.
פרט לעקרונות הנשימה הנכונה אנחנו נעזרים בהתאם לצורך גם במגע, עיסוי, יציבה נכונה, אימון קואורדינציה, פסיכודרמה, בגשטלט, בעקרונות אדלריאניים, לכן בשונה מטיפול קלאסי ניצור סביבה ותנאים שיאפשרו לך את התוצאות הרצויות.
נשימה נכונה דרך האף מגנה ביעילות פי כמה וכמה מאשר נשימה תחת המסיכה כשלעצמה.
במילים אחרות גם מסיכה יעילה לא יכולה להגן אם אנחנו נושמים דרך הפה. [בנוסף, אין חשיבות למסיכה אם איזור העיניים חשוף, או אם נגעתם במשטח מזוהם ואז בעיניים.]
כדי להעלות את רמת החיסוניות ל- 80%- 90% בשפעת או בקורונה באופן טבעי ונכון [לעומת המסיכה הרגילה 33% ואך ורק סינון מכאני]
יש לנשום דרך האף באופן מיטבי [נתונים ומחקרים מובאים בפסקאות הבאות].
המחקר הבא מוכיח נוכחות תאי Trm באפיתליה [המעבר הראשון והעליון מבין 3 הקונכיות במבנה מעברי האף- הגתות] תאי חיסון שתפקידם בין היתר הגנה מפני שפעת וקורונה. הם מהווים קו הגנה יעיל ואמין וחוסמים את העברת נגיפי קורונה ושפעת ממערכת הנשימה העליונה לריאה ובכך מונעים התפתחות של מחלת ריאות קשה.
הממצאים חושפים את יכולת ההגנה ואורך החיים של תאי Trm בדרכי הנשימה העליונות ומדגישים את הפוטנציאל של ההתמודדות, הגנה נגיפית ואת החיסוניות הטבעית מפני נגיפים בדרכי הנשימה הנכונה דרך האף.
כל מה שאנחנו אמורים לעשות זה לנשום נכון מהאף.
CD8+ T cells in the upper respiratory tract prevent pulmonary influenza virus infection
סינון מזהמים על ידי שערות הסילייה.
מנגנון השערות במעברי האף בסילייה בצירוף הריר סביבם מונע מעבר מזהמים כולל חיידקים וירוסים ובקטריות בגודל 1-5 מיקרון. לאחר לכידתם הם מופרשים כפסולת.
גודל וירוס הקורונה היא רק 0.16 מיקרון (160 ננו- מטר) אבל כדי לשרוד עליו לשהות בתוך בועת מים (לחות) שגודלה בערך פי 100 אם כך סיכויו להילכד ולהיות מופרש במעבר השערות גבוה במיוחד.
מחקר על שרידות הקורונה במים ובלחות
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16032750/
Nitric oxide חד תחמוצת החנקן מקובלים היטב ברפואה כאחת ההגנות לעיכוב ההפצה הנגיפית. פרס נובל ברפואה ניתן ל-3 הפרופסורים שגילו את הגז ב- 1998. מקרופאגים ותאים בשושלת מקרופאג הם יצרני תחמוצת חנקן מקצועיים והגז משמיד חיידקים, וירוסים וחלק מהבקטריות ביעילות. ונוכחותו חיונית לבריאותנו גם בריאות.
כדי לזכות בנוכחותו יש לנשום דרך האף! הגז מופק בגתות, בקונכיה האמצעית.
עוד אוסף מחקרים על היכולת החיסונית של החנקן החד חמצני מפני מזיקים:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16545612/
1. אנחנו נושמים דרך הפה את הנגיף.
2. נוגעים במשטח מזוהם בנגיף ואז בעיניים. הנגיף מועבר עם הנוזלים.
3. אצל מיעוטנו, מנגנון ההגנה של האף נפגע בדלקות סינוזיטיס כרוניות ובתאונות (תופעת האף החלול).
לדעתי זו הקטסטרופה הקולוסאלית הגדולה ביותר בימינו: לאומית, חברתית אבל בעיקר בריאותית. חובה זו חושפת לזיהומים נוספים בעיקר את הילדים שנוגעים במסיכה לאחר גן המשחקים ואת המבוגרים שממילא חייהם תלויים במידה ניכרת באיכות הנשימה.
חבישת המסיכה מפחיתה רמות חמצן, בעיקר חשובה הפחתת החמצן ברמת התא והרקמות.
המסיכה יוצרת בעיית תקשורת ומבודדת חברתית, סמל לסתימת פיות, בזבוז עלויות [550 שח למשפחה בת 5 נפשות לחודש בהנחה שנשמעים להמלצות] מסוכנת בעיקר לאוכלוסיה שממילא בסיכון.
הנזק ההיקפי גדול אבל חבוי ואינו נספר בסטטיסטיקה!
מספר המתים כתוצאה מסיבוכי זיהומים בחבישת המסיכה אמור להיות גדול פי כמה ממספר המתים מקורונה [המספר האמיתי, לו היה נספר נכון] הסיבוך אמור להופיע כדלקת ריאות או אלח- דם (ספסיס). הנזק חבוי כי נפטרים אילו נספרים כאילו נפטרו מקורונה, קוד סיבת מוות WHO: U.07.02.
קליניקה במרכז
רמת גן
ליד כפר המכביה ודרך השלום
צור קשר
בחר באחד הכפתורים למטה, או-
havayaosher@gmail.com
*נא לא להתקשר ללא תיאום*
קביעת מפגש
בתיאום מראש בלבד.
זקוק לעזרה בהתחברות?
בחר באפשרות המתאימה: