נמאס מערימת התרופות עבור האסטמה?
סובל מברונכיטיס כרונית או COPD?
מייחל לאויר צח באף פתוח?

מחלת ה-
(COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease
ואסתמה הן שתי מחלות המאופיינות ע"י תהליך של דלקת לא זיהומית המתרחשת בסימפונות (דרכי אוויר). באסתמה התאים המרכזיים המשתתפים בדלקת הם תת-קבוצה של תאים לבנים הנקראים אאוזינופילים.
לעומת זאת במחלת COPD הם תת-קבוצה של תאים לבנים הנקראים נויטרופילים.

מחלת COPD כוללת בעיקר את נפחת הריאות וברונכיטיס כרונית. נפחת הריאות (Emphysema) מאופיינת ע"י הגדלה לא נורמלית וקבועה של חללי האוויר בריאה, דיסטלית לברונכיולים הסופיים, מלווה בהרס קירות האלוואולים. ברונכיטיס כרונית (Chronic Bronchitis) מאופיינת בנוכחות של שיעול פרודוקטיבי (ליחתי) במשך שלושה חודשים במהלך השנה המופיע שנתיים רצופות.

אסתמה, לעומת זאת, מוגדרת כמחלת דלקת כרונית של הסמפונות המתבטאות בתפקודי ריאות: אירועים חוזרים של צפצופים-קוצר נשימה ורגישות יתר סימפונית משתנה עם הגירוי. מאפיין ייחודי לאסתמה הוא- הפרעה חסימתית בעלת הפיכות משמעותית

הפיכות נקבעת על ידי בדיקת הספירומטריה: בודקים חסימה נשימתית ואז נותנים מרחיב סמפונות ובודקים שוב, לרוב חולי אסתמה יגיבו למרחיב וממצאי הבדיקה השניה יראו שיפור ניכר, חולי COPD לא יגיבו או יגיבו במעט.

אסתמה מאד שכיחה בין 8%- 10% באוכלוסיה. ילדים סובלים ממנה יותר ובממוצע בגלאי 7 יש מעין קפיצת מדרגה להקלה, ולאחר מכן גם סביב גילאי 12.
חשוב מאד להישמע לטיפול הרפואי- תרופתי, מרחיבי סמפונות הם לעיתים חיוניים כדי להשיג שליטה על האסתמה.

אצל מחצית מהסובלים מאסטמה הטריגר לקוצר נשימה והתקף הוא אלרגנים: עובש, קרדית האבק, תיקנים, קשקשים של בעלי חיים, פריחה, מזונות.
רוב הסובלים מאסטמה רגישים ל-לא אלרגנים, אילו "סוגרים" את הנשימה ומקדמים התקף אסמטי: עישון פסיבי, ריחות חזקים, תרסיסים, תרכובות אורגניות נדיפות, אוזון, חומר חלקיקים.
שונות: זיהומים ויראליים בדרכי הנשימה, שינויים במזג האוויר (רוח, לחות קרה), מאמץ גופני. תרופות וגורמים אנדוקריניים (וסת, הריון, מחלות של בלוטת התריס).

הברונכי (Bronchi), או בעברית הסמפונות, הם הצינורות שמובילים אוויר אל הריאות והחוצה מהן. כאשר מתפתחת דלקת באותם צינורות, זוהי למעשה "ברונכיטיס". הברונכיטיס יכולה להיות כרונית – במיוחד במעשנים, אצלם המצב מקושר למחלת ה-COPD, או חדה (אקוטית) – במקרה זה, הגורם הוא לרוב ויראלי, והשכיחות להדבקה עולה בעונת החורף.

מרבית החולים בברונכיטיס ובנפחת אינם רגישים ל-אלרגנים. בשלבים מתקדמים של המחלה עישון פסיבי, ריחות חזקים, תרסיסים, תרכובות אורגניות נדיפות, אוזון, חלקיקים באוויר יכולים לעורר את החמרת המחלה. עיקר ההחמרות הן עקב זיהומים ויראליים או חיידקיים בדרכי הנשימה ו-מאמץ גופני.

מחלה ויראלית ואיננו מטפלים בה. הברונכיטיס האקוטי מתאפיין בשיעול שיכול להמשך עד מספר שבועות. כמו במחלות ויראליות רבות, מרגישים חלשים יותר מהרגיל ויכול להתלוות לתסמינים גם חום. גם כאב גרון, כאב ראש וקוצר נשימה עלולים להופיע והשיעול והמאמץ המתמיד להשתעל עשויים להוביל לתחושת לחץ בחזה וכאבי שרירים.

בגירוי מתמשך של רירית דרכי הנשימה על ידי הווירוסים והשיעול, יש פגיעה בשכבות ההגנה של הסמפונות שמהווה כר פורה להתרבות חיידקים, במיוחד באנשים עם מחלות רקע שונות. ובכול זאת תגובת הגוף הטבעית הכי נכונה לברונכיטיס היא להשתעל.

ברונכיטיס היא מחלה מאד שכיחה, מעשנים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות ובסיכון מוגבר ללקות בסיבוכים, כמו דלקת ריאות. עישון פוגע בסיליה, השערות הקטנות על תאי דרכי הנשימה, שתפקידן לנקות את הריאה. אצל מעשנים, הן נפגעות ולכן הנטייה למחלות בדרכי הנשימה. בנוסף, גם הסובלים ממחלות ריאה שונות כמו למשל אסתמה או הסובלים מאלרגיה נמצאים בקבוצת סיכון.

ב-COPD המחלה מופיעה בבוגרים עם קוצר נשימה בעיקר במהלך הפעילות הגופנית.
באסתמה, לעומת זאת לרוב מופיעה בילדות, ההתקפים לקראת בוקר או בלילה לרוב בחשיפה לאלרגנים.