אתגר המקלחת הקרה

*אתגר המקלחת הקרה*
[הוראות ההשתתפות באתגר בסוף הפוסט.. בררורר..]

אחרי שסיימתי לכתוב את הפוסט, הופתעתי לגלות את המימד הסגפני שלו, וכאחד שממש מתנגד לסגפנות, מצאתי את עצמי נפתח למקומות נהדרים 🙂 הנה אני מזמין גם אותכם לשם

*מקלחת קרה >> הרמה הגופנית- רגשית*
החלטתי.. ולהפתעתי הפעם בצעתי. בקיץ שעבר סיימתי כל מקלחת ב-2 דקות של זרם מים קרים. זה תמיד היה מלווה בהתנשפויות, קולות שיצאו ממני בלי שהייתה לי כל שליטה עליהם ופרצי צחוק.
נכנסתי למקלחת עצוב > יצאתי צוחק..
נכנסתי עצבני > עליז
עיף וחם> רענן ואנרגטי

*רקמת שומן חומה*
קראתי שבגופנו קיימת רקמת שומן חומה, היא פעילה בעיקר בשלב הראשון לחיים, כולה 56 גרם. ואלו העובדות ששכנעו אותי להתנסות:
למרות מיעוטה, רקמת השומן החומה, משמעותית לאיזונים כמו איזון סוכר, מעולה לסוכרת סוג 2- סוכרת מבוגרים.
היא גם שומרת על חום הגוף, בעיקר אצל תינוקות ובמבוגרים

איך מפעילים את הקסם?
"מכת" קור: 2 דקות במקלחת קרה שוות ערך לחצי שעת פעילות גופנית. מספיקים 30 שניות
(כבר איני זוכר את המקורות, והנה לדוגמא:
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/nejmoa0808718 )

מלא תקווה שכמותי, ששתי להפעיל את רקמת השומן החומה השלי, אלא שהקיץ הישראלי היה ממש חם והמקלחת הקרה פשוט.. עשתה לי נעים 🙂
אולי אני מחמיר עם עצמי, כי הרגישות למזגנים המקפיאים של הקיץ פחתה, ואולי גם תחושות הקור בימים גשומים

עם המעבר לדירה משלי בתחילת דצמבר "שכחתי" מהמקלחת הקרה- לגמרי, בתוך קלחת השינויים שעברתי זה היה לגמרי צפוי, ועכשיו בשבועיים האחרונים נזכרתי.. קצת תחמני.. טוב הקיץ שוב בפתח

*מקלחת קרה >> רמה מנטאלית*
במקלחת חמה אני נפתח ומזין את עצמי, זה זמן ללטף, להרגיש, לנשום, לעבור על היום.
הגוף נרגע, והרוגע מחלחל לאט לרבדים העמוקים

אז איך אני נשאר מי שאני באמת באמת *ללא- תנאי* ?
"מה קורה לי כשפחות נעים?" -חשבתי לעצמי כשבהיתי בברז ודמיינתי את המעבר למים קרים.. בררר..
רואה את הסיפור, הם מגיעים כעננים ומיד מתגבשים לגוש קרח, כמו זה שנפל לידי בסערת ברקים כשהייתי ילד. מכווץ מפחד- (דודו הרמטכ"ל מת כשקפץ לבריכה קרה..) הקול הדודתי שבי יוצא: למה אתה צריך את זה, אתה רזה מדי, אני מבחין באמירות ובשליליות, מחזה לא שפוי ואני מתחיל לצחוק

מעביר את הברז למים קרים
מה יגרום לי להישאר פתוח?
נקי מסיפורים? ללא התנגדות לתנאים?

כשאני מרגיש בבית, אני נשאר במרכז
כשאני לא, אני עוזב, עוזב בקלות רבה מדי!

המחשבות כבר לא שם, אבל עכשיו זו השרדות.. אופססי הנה עוד סיפור..
אני מחבק את הקור כמו שהבת שלי מחבקת כשהיא לא רוצה- מהצד ובזהירות, מקריב בכול פעם חלק גוף אחר קורבן- ממש בזהירות..
נפלטים ממני קולות התפעלות 'האא' 'אווו'.. כמו לא ממני, התנשפויות לא רצוניות גורמות לי לצחוק

*מקלחת קרה >> החיבור ללב*
מעביר חזרה לחמים, מחליט לחזור לקרים שוב ושוב עד שאבין מהו הקוד! .. ומבין שזה לא ריאלי..

התנהגות הגוף חשובה לי להבנה איך להיות בפתיחות,
עד כמה אוכל להיות בקבלה מלאה של *התנאים*?
עד כמה אני נענה להתניות? הענות אוטומטית- מכאנית

2 כיוונים אפשריים:
בכיוון הראשון, החוץ משפיע על הפנים,
זה אומר שמי שאני ברבדים העמוקים יושפע מהנסיבות, התנאים, מזג האויר, מה שאחרים אומרים..

בכיוון השני, הפנים מבטא את עצמו במעגלים הולכים וגדלים החוצה, ואז אני בבית, במרכז!
ממילא את הבלתי נראה רק אני יכול לחוות, ואם הבלתי נראה מתבטא בנראה
אז ורק אז אני קיים!

אם הפנים משפיע על החוץ, אז כשאני נסגר הגוף נסגר. וכשאני בקבלה מלאה ובפתיחות,
גם במעבר המים מחמים לקרים וחזרה, אני נשאר ב-נאדה, פתוח, גם המיינד שלי מתיישר לאותה פתיחות

אם הפנים משפיע על החוץ, אז ההשפעה קורית מהר ובהתאמה, הגוף מתאים את עצמו אל מי שאני באמת. מה שאני האמיתי בפנים הופך לחומר,
וואו זה אומר שאני כל הזמן בונה את עצמי!

עבורי הגוף הוא ביטוי של מי שאני באמת, של איכויות הלב. זו משמעות חיים וההתנהגות מבטאת את הרבדים העמוקים שהנני, בנראה, בחומרי, בגוף "צפוף" יותר, דחוס יותר

~~~~~~~
רוצים להשתתף באתגר המקלחת הקרה?
1. שמרו את הפוסט
2. כתבו עכשיו בתגובות, את כוונתכם *לפני*, למשל "מנסה הערב/ השבוע לדקה אחת"
3. חזרו ועדכנו איך יצא, איך הרגשתם ואם ממשיכים
4. נדלקתם? שתפו בחום ובאהבה

~~~~~~~
מוזמנים למפגש פתוח לעבודה- פנימית משותפת בימי רביעי בערב:
https://www.facebook.com/events/265045151048312/