גמל, אריה או ילד?
"שָׁלשׁ תְּמוּרוֹת לָרוּחַ: אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לְגָמָל וַאֲשֶׁר יִהְיֶה הַגָּמָל לְאַרְיֵה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאַרְיֵה לְיֶלֶד בְּאַחֲרִיתוֹ."
– ניטשה, כה אמר זרטוסטרה
הגמל
יס- מן! הגמל הוא תגובתי, מגיב רגשית לרצונות האחר ולרוב.. נכנע. הגמל מעמיס וכורע תחת הנטל.
רובנו הורים מסוג גמל
למשל מקריאים לילד סיפור שלא מעניין אותנו, ומתפלאים אחר כך שגם הוא לא מונע מהרצון שלו.
גם בזוגיות נראה הרבה גמלים שמרצים, גם מינית! תלויים ותגובתיים לבן הזוג
אנחנו תמיד נולדים לתוך מסגרת חברתית רעיונית שמצמצמת את המחשבה שלנו, מובילה אותנו להאמין במסורת, וגורמת לנו לקבל על עצמנו את מנהגיה. באופן ראשוני אנחנו מקבלים את "האמת" שלתוכה נולדנו ואנחנו מעמיסים על עצמנו נטלים רבים שאינם הכרחיים כלל, ולמעשה מגבילים את חיינו במו ידינו. ניטשה קורא לשלב זה שלב הגמל
האריה מתפתח מהגמל, כדי לצמוח הוא זקוק ל-2 גרם של אהבה עצמית,
האריה הוא דובי לא- לא, הוא אוהב את עצמו מספיק כדי להתנגד אבל לא מספיק לבניית עמוד שדרה עצמאי ואותנטי
זהו שלב המרד שבו אנחנו יוצאים נגד המסורת המגבילה, זה השלב בו אנחנו מתקוממים בכדי להחזיר לעצמנו שליטה על החיים שלנו ופועלים מתוך התנגדות
לבסוף ניטשה מציג את שלב הילד האותנטי. הילד כבר אינו תגובתי
ולמשל אם אבקש ממנו לסדר את החדר הוא יענה- תראה איזה כייף לרקוד או לשחק כאן יחד.. ואולי אחר כך כן יבוא לו..
הילד נע בעקרון ההנאה, מתוך דרייב פנימי. באהבה למשל זוג כזה דומה ל- 2 עצים בריאים זקופים שמשחקים בענפים והעלים רוקדים יחדיו
זהו השלב שבו האדם אינו פועל עוד מתוך פחדים או צמצומים, אך גם לא מתוך מרד, אלא מתוך יצירה עצמית אותנטית
בחיי אני מפוצל בין הגמל- בעבודה, לילד בסדנאות ודברים שאני אוהב לעשות ולא מכיר שום דרך אחרת לעשות- זה פשוט לא שואל אותי
בכנות עם יד על הלב
גמל, אריה או ילד? עם מי אנחנו מזדהים?
איך אנחנו מגיבים?