חייה כאילו אבא שלך כבר מת
על מנת להיות חופשי, אדם צריך לאהוב את אביו, אך גם להיות משוחרר מהציפיות של אביו ומהביקורת שלו
דמה לעצמך שאבא שלך מת, או היזכר במותו, אם אכן הוא מת.
האם אתה חש רגש של רווחה ביחס למותו?
עכשיו משהוא מת, האם יש בך חלק ששמח על כך שאינך צריך לענות על ציפיותיו? או לסבול מהביקורת שלו?
האם היית חי אחרת אילולא היית מנסה לרצות את אבא שלך?
אילו לא היית מנסה להראות לו שאתה שווה?
אם מעולם לא היית מרגיש את הנטל והמעמסה של עינו הביקורתית?
במשך שלושת הימים הבאים, עשה לפחות דבר אחד ביום שמנעת או אסרת על עצמך בגלל השפעתו של אביך. כך התאמן להשתחרר מציפיותיו המתוחכמות, שעכשיו הן כבר חלק מהשיפוט העצמי שלך.
פעם ביום במשך שלושה ימים תרגל את יציאתך לחופשי בדרך זו, גם אם אתה עדיין חש מלא פחד, מוגבל וחסר ערך, או כורע תחת נטל הציפיות של אביך
– מתוך דרך גבר- דיוויד דיידה
– אישית עבורי מתאימה הבדיקה גם מול אימא שלי
– מתאים לדעתי גם לבנות- התאימו את הניסוח
מתאים? איפה אתם בתהליך הסליחה הבינדורי?