הרדמות אל תוך שנת לילה
היא מיומנות של ההויה
ואפשר להשתמש בה ככלי ריפוי עוצמתי
על ידי הרפיה והרגעת הנשימה
גבולות הגוף מתערפלים
והתחושת נעימה של פתיחה והתרחבות
מתפשטת ומשחררת את הציוד (גוף, חשיבה, רגש)
אנחנו מסמנים לנוכחות להצטמצם
מסובבים את הדימר הפנימי למינימום..
זו מיומנות מושרשת אצלנו, תרגלנו אותה כל ימי חיינו לפחות פעם ביום.
עבורי לצלול ולהירדם זה עונג, גם אם לא תמיד קורה מייד..
אז הנה הסוד- אפשר להשתמש במיומנות הזו ככלי עוצמתי מופלא-
למשל, תרופה לדיכאון!
או שחרור כאבים רגשיים
העקרון הוא העתקת יכולת שנלמדה בתחום מסוים לתחום אחר
המוח שלנו מיומן בהעברות כאלו
בדיכאון אנחנו סוגרים מספר מעגלים, שנועלים אותנו במצב הקיים
קבלו בתמציתיות..
ראשית אנחנו מנסים להחזיק את עצמנו באמצעות עצמנו, אבל עצם ההחזקה גוררת הלך רוח כבד יותר
שנית אנחנו לא מכירים בעצמנו האמיתי, אלא בדמות שהיא משטיחה ומצמצמת אותנו
ושלישית אנחנו שוזרים את הצבע הכללי של מצב הרוח שלנו עם ארועי המציאות
(מי רוצה פירוט?)
יכולת ההרדמות שהטמענו כל חיינו
**היא כלי עוצמתי לטיפול בדיכאון* אני משתמש בה בחדר הטיפולים ובקבוצה, וקודם כל אישית-
במיוחד מתאימה
*לשחרור כאבים רגשיים*
הוראות הפעלה להתנסות:
נשב ברוגע, או נשכב, נקשיב לנשימה ונדמה הרדמות.
בדיכאון כל מאמץ מיותר, ומסתיים בסגירת מעגל נוסף..
איך אפשר לסמן להוויה להירגע?
במקום לדמיין הרדמות, או לנסות להירגע
אני מעדיף פשוט להתחבר ל-
** אני אוהב להירדם **
מה ההבדל?
הניסיון להירגע מועד להיכשל.. כי הוא מאמץ
ההשתדלות "עכשיו אני רוצה להירגע"
יכולה להרחיק את ההרפייה והשחרור
תרגישו **אני אוהב להירגע**
שננסה יחד עכשיו? .. מתחברים?
אנחנו משחררים, מוותרים
מניחים למסקנות החיים
ואם יגיע בכי או תחושה כבדה נניח להם להיות
מבפנים אין איזשהי תגית לאחוז בה
פשוט נפתח אל השלם
נשחרר את הציוד- גוף רגש וחשיבה
התודעה שאנחנו אינה מתוחה לעולם, אין בה כיווץ
התוצאה היא
לב רך ופתוח
שחווה את המציאות כפי שהיא
המעגל נפתח
עכשיו כל מה שנותר הוא לתחזק את המצב הזה
מזמין אותנו להתנסות על כל רגש קשה או דכאון- עובד?