אנחנו רגילים לשפוט רגשות
לדחות רגש "רע" לקרב רגש טוב
גישת הריפוי התודעתי היא לקבל אותו (רגש- יותר מתאים "אותה", מעכככשיו..)
אחרי שהתבוננו וזיהינו נפנה את תשומת הלב למרחב בו היא קורית- מתרחשת ובו היא מופיעה- מתממשת
בריפוי תודעתי אני מקבל את הרגש
וולקאם, את מבורכת בביתי תמיד
נראה את עצמנו כאילו הרגש הזו היא היחידה שנרגיש מעתה ועד עולם
האם נהיה מוכנים לחיות כך כשאנחנו מרגישים אותה?
ואז הגיע התכלס והתנסנו כמה פעמים יחד בקבוצה- וואו תרגיל קבלה וכניעה נהדרים..
אבל לא קשה לנחש, בסופו של יום רובנו בצעו את זה רק כדי..
*להרחיק את הרגש השלילי*
זה טבוע בנו כל כך חזק, כל חיינו אנחנו מנסים להרחיק מאיתנו רגשות, אנחנו עושים את זה בפעילויות, בהתמכרות לאוכל, בהתרחקות בדמיון, בפירוק המתח בספורט..
קבלה שלמה וכנה של הרגש עובדת כקסם,
היא מאותתת "אנחנו מכילים אותך" גדולה ממך ולא זקוקה לשום נחמה מפני רגשות קשים.
היא מאותתת אני נוכחת כאן ועכשיו ומניחה פתיחות וחמימות במרכז הקושי והכאב
מי שמכיר אותי יודע, הפוסט נכתב על- ידי אדם שעבד 20+ שנה רגשית, עם עצמי ועם אחרים: הילד שבי, תהליכי סליחה, לגיטימציה רגשית, זכרונות מודחקים בגוף.. גשטלט, פסיכודרמה.. יו ניים איט. תובנות מתגבשות לאט והדרך מתבהרת
מוזמנים להעלות רגש, בעיקר כזו שמטרידה היום, לעטוף בחמימות ובפתיחות כנים ולשאול היום אם אהיה מוכנ.ה שתהיה איתי לתמיד?
ואז אנחנו מתפנים לטפל בסיפור שחולל את הרגש
על זה בפעם הבאה 🙂
