כשמוג'י מספר משל את.ה בטוח שאתה במופע סטנדאפ
באחד המשלים מוג'י מלמד למה שווה לזרום עם המציאות
ואיך תמיד תמיד.. תמיד הכול לטובה
למלך היה יועץ חכם שהיה צמוד אליו מבוקר עד ערב והיה מזכיר לו שהדברים טובים!
המלך לא הבריק אבל תבונתו הספיקה לו להבין שהיועץ טוב לו וטוב לממלכתו.
בוקר אחד בעוד היועץ חיכה כהרגלו למלך מחוץ לחדר השינה המלכותי,
החליק המלך ושבר את מרפקו וכאביו נשמעו היטב בכול חצר המלוכה.
השבר נראה כפיצול במרפק והמחזה היה לגמרי לא נעים לעין.
מיהר היועץ אל המלך וכשטען שטוב הדבר.. התכעס המלך ופקד לזרוק את חסר הלב לצינוק ומייד.
בחלוף שבוע הרגיש המלך טוב ועלנ על סוסו לרכיבה מלכותית.
הוא יצא בדהרה בחשק רב וחיש קל הגיע לקצה הממלכה..
דבר לא עצר בעדו המלך נכנס לממלכה זרה ובה קניבאלים
שתפסו אותו והחלו חיש קל בהכנת הקדירה לתבשיל עסיסי ושמן במיוחד לפי מידותיו המלכותיות.
כשהגיע הזמן להפשיט את המלך גילו בתדהמה את השבר שנראה כמו 2 מרפקים,
התייעצו במנהיגם והוד קניבליותו הורה לשחרר את המלך כי אי אפשר להעלות כזה פגם קורבן לאלים.
תשוש חזר המלך לארמונו ונח, כשחזרה אליו דעתו הוא מיהר לשחרר את היועץ.
התנצל המלך על כי לא האמין ליועץ.
ואז שאל
"לי היה טוב הדבר, אבל הגד לי איך זה מסתדר מהצד שלך? הרי ישבת בצינוק כל השבוע?"
ענה היועץ:
אני הרי צמוד אליך מלכי ואם היינו רוכבים יחדיו
היו תופסים את שנינו,
ואותך היו משחררים בגלל הפגם..
יפה!
.. האמנם?
אני חושב על הרבה אופנים משונים בהם הטבע לא מתחשב בטוב, בסופו של יום הטבע הוא המסעדה הגדולה ביותר 😀
ובכול זאת אנחנו מרגישים שיש משהו בסיפור של מוג'י
אולי כי אם נותרנו בחיים לאחר הארוע,
רגע ההווה הנוכחי הוא העיקר ומכיל בתוכו את כל הטוב, ואני מתכוון לטוב שהוא מעל הטוב והרע, טוב tuv.
הרבה מסיפורי התנך (מחקר התנך באוניברסיטת בר אילן למשל), הברית החדשה והקוראן הם תיאולוגיים ולא נאמנים להיסטוריה, מניפולאטיבים.
סיפור המבול (אל תהיו רעים אחרת אלוהים לוחץ ריסטארט), עמי ותמי (מחיר התמימות והסקרנות יקר אבל תתתמיד האמיצים מנצחים)
אישית לא יודע מי יותר מצחיק הסיפורים או הקהל שמאמין בהם?
בואו נעלה יחדיו אופנים שונים לסיום הסיפור של מוג'י
הנה הגרסה שלי-
הקניבאלים טעמו ודווקא חיבבו את הפגם.. והסוף בתבשיל טעים במיוחד!
ויועץ אחד על- הכיפק שמייעץ עד היום לקירות הצינוק
🙂
סקרן לדעתכם על הסיפורים שעיצבו את חיינו 🙃
סיפורי תנך ואחרים עם סוף אלטרנטיבי?