קטגוריה: פוסטים

שתי איכויות שלא תמיד מתחברות יחד אצלנו וגם לא אצל המורים המוארים: מצד אחד *התעוררות*נוכחות ערה, בהירות, הכלה, חשיפה לידע.. מצד שני *להיות בבית* מחובר ללבלהיות במרכז ממנו אני חווהכאן אני נח בתוך עצמיוממנו מרגיש את איכויות הלב, פתיחות, רכות, הכלה מה לדעתכם חשוב יותר?

התחושה שהולכת ומתגבשת בי ככול שאני בודקשמקור כל המתח, קושי, כאבבפער שבין מי שאנחנו-לבין מי שאנחנו באמת בעבודהבמשפחהעם חבריםאפילו עם עצמנואולי גם הדרייב שלנו שמניע את חיינו? מערכת יחסים כואבת כי היא אינה משקפת את מי שאנחנו, את איכויות הלב, את התודעה החווה שהננו, את היצור הפלאי האלוהי שמעבר לדמות והסיפור שלה מה דעתכם?

ח’ידר המורה של משה, ירד יום אחד אל האדמה והודיע לאנושות: בתאריך מסוים יוחלפו המים ומי ששותה מהם יהפוך משוגע. רק אדם אחד הבין את משמעות ההודעה ההיא. ולכן, הוא אגר מים במקום בטוח ואז חיכה שהמים יוחלפו. הגיע יום והנחלים שינו את זרימתם לרגע, והאדם שידע הלך למקום המקלט ושתה את המים ששמר. חלף… Continue reading משל על תפיסה

נשימה אוטומטיתזה כמו לזלזל בשמש ולהתייחס לזריחתה בצורה שטחית שהרי כח החיים שמניע את איברי הגוף כולםוהכח המניע את הכוכבים והגלקסיות, במסלולם אותו כח אחדטהור, חסר שם, שקט אך מלא אינטלגנציה, נסתר אך מלא חיים תשומת לב הופכת את הנשימה מאוטומטית למודעת, משנה את איכותה הפיזית, ומנכיחה (כן יש מילה כזו..) אותנו כאן ועכשיו גשר… Continue reading נשימה אוטומטית

משו שהתגבש אצלי למילים הבוקר:הגבר אמור להניע וליזום, והאישה לכאורה מצפה שיפעיל ויזין.ובעצם ברבדים העמוקים שלנו מה שגורם לחיבור הוא הפוך לאחר שהאישה מרגישה בטוחה ונותנת אמון,היא נפתחת, ומוזגת אל הגבר, חלקים עמוקים בה, חלקים בלתי נראים.על מנת שהגבר יקבל אותם הוא אמור להיפתח ולהתרכך, להביט בהם בתשומת לב, להרגיש את המיסתורין, אמורה להתעורר בו… Continue reading המזיגה הזוגית

ללא ספק הספרה הכי רוחניקיתהבסיס לכול המספריםאפעם לא הבנתי למה 'יא- אפס' זו קללההרי אם אני קם אפס בבוקר, אני הכי גמיש להיות כל דבר- לא?ואם אני מספר- אני כבר מחויב..אפס הוא תמיד ראשון- לפני כל המספריםמרחבי, ריק, חסר גבולות ועוטף כול..

אני קורא הרבה פוסטים על תודעה ושומע מורים, ובאופן תמוהה אני חווה אחרת את המציאות..בחוויה שלי אינני חלל ריק או היעדר,אלא נוכחות שמודעת לעצמה, מלאה וערה אני ריק רק עבור מה שבתשומת הלב, פשוט נקי עבור נשוא תשומת הלב.וזה הופך אותי למשהו מאד שונה מהיעדר!זו מרחביות, אבל מלאה בכול מה שמעניין וכייפי ושאני אוהב. יש לתודעה… Continue reading איכות של מלאות ולא ריקנות

רשמי החושים הם מקלחת נפלאה עבורי בעיקר כשאני רץ או מטייל בטבע הצומח או מול הים, או סתם בוהה אל תוך השמיים המקלחת של הרשמים אולי לא יכולה להחליף את המקלחת הפיזית, אבל היא חיונית, מזינה ומעוררת את הנשמה.(שמתם לב? המילה נשמה מחליפה את המילה תודעה כשהחיבור הוא רגשי.. קטע) גיליתי לכם עכשיו סוד מרכזי… Continue reading רשמים הם מזון חיוני

מהיכן הגעתי ומה אני אמור להיות עושה?נשמתי ממקום אחר, בזאת אני בטוחכמו ציפור מיבשת אחרת יושב בכלוב הזההאם היום אפרוס כנף? אך מיהו זה באזני כעת, אשר שומע את קולי?מי מדבר מפי?מהי הנשמה? איני יכול להפסיק לשאולמה שבעבר חשבתי עליו כעל אלוהים פגשתי היום כבן אדם. דלת לנצח נפתחת במצמוץ

אני מרגיש שלא נוכל להמשיך ככה.. דווקא עכשיו כשיחסינו סופסוף רציניים.. חייבים לדבר.. האמת זה אני.. לרוב אני משתמש ב-תודעה, נשמה, מקור, נוכחות, הוויה כאילו הם זהים, והגיע הזמן לעשות קצת סדר.. הוויה בשבילי היא המציאות כפי שהיא נחוות, בהוויה ממוזגים ארועים או דברים יחד עם תודעה. לעומת זאת, תודעה מאפשרת את ההוויה, היא הרקע המכיל… Continue reading מה ההבדל בין הוויה לתודעה?